פסק-דין בתיק ה"פ 000816/03

הצדדים שלפני (חברה קבלנית ושותפות רשומה) ניהלו ביניהם הליך בוררות לפני השופט בדימוס מר שלום ברנר.

בהליך שלפני, התבקש ביטול פסק הבורר שניתן על ידי הבורר הנכבד, וכן החלטות שיצאו מעם הבורר בעקבות אותו פסק בורר, בהתאם להוראת סעיף 22 לחוק הבוררות, תשכ"ח-

1968 (להלן: "החוק"), לרבות הליכים חשבונאיים שהתנהלו בעקבות אותה החלטה.

בבקשה המתוקנת שהגישה המבקשת, טענה זאת כי מדובר היה בבוררות ענק, הבוררות נמשכה שנתיים, נכתבו בה 3,000 עמודי פרוטוקול, סיכומי הצדדים השתרעו על פני 800 עמודים ולאחר מכן ניתן פסק הבורר, שלשיטת המבקשת נפלו בו פגמים רבים ושונים. הבורר, כך המבקשת, חרג מסמכותו ופעל ללא סמכות, תוך שהוא מאמץ לתוך פסקו חלקים מסיכומי המשיבה, מבלי שינמק זאת ומבלי שיסביר. קיים קושי בהבנת פסקו של הבורר, במיוחד לאור התשתית הראיתית כפי שהובאה לעיון הבורר. הטענות לחריגה מסמכות, מושתתות בעיקר על הטענה הבסיסית לפיה נכללו בפסק הבורר סכומים שלא היתה מחלוקת לגביהם, כל זאת מבלי שהבורר ינמק את מעשיו אלה ויסבירם באופן שניתן יהיה להתיחס אליהם ולהבינם.

אני חייב לומר שאם קשה להבין משהו, הרי זה את הבקשה לביטול פסק בורר ואת הטענות שעומדות בבסיס ההליך שלפני, שלטעמי  הוא נסיון להעטות על ערעור, כסות של טענות מכח דיני הבוררות, באופן שיאפשר השגה על פסק הבורר, שאינה מותרת ואינה מוכרת על פי דין בנסיבות הרגילות.

אין זה מספיק לטעון "חריגה מסמכות" בכדי להביא ביטול פסק בורר. יש להסביר על שום מה ולמה חרג הבורר מסמכותו, ומדוע יש בחריגה זו כדי להביא לביטול פסקו.

לטעמי, די לעיין בהסכם הבוררות כדי להבין עד כמה הטענות חסרות שחר באשר היקף הסמכות כפי שהוגדרה על ידי הצדדים בסעיף 2 להסכם הבוררות שצורף לבקשה המתוקנת לביטול פסק הבורר, הוא היקף נרחב ביותר למעשה ללא כל מגבלות שהן והוא חל על כל המחלוקות "העולות מהסכם הקבלנות ו/או הסכם הקמת השותפות ו/או שתועלנה ע"י  אחד מהצדדים בכתבי הטענות שיוגשו מטעמו, ללא כל יוצא מן הכלל".

אני חייב להסכים עם עו"ד חורי, כי חרף העובדה שהוגשה, מכח הסכמה דיונית בין הצדדים, בקשה מתוקנת לביטול פסק הבורר, הרי שהבקשה, גם במתכונתה הנוכחית, היא בקשה עמומה וסתמית, בלא כל פרוט של ממש על שום מה ולמה יש לבטל את פסק הבורר.

קראתי בעיון את סיכומיו (המאוד צפופים) של עו"ד בן מלך, שאף טרח וצרף לסיכומיו את אותם קטעים רלבנטים בחומר הראיות שהיה לפני הבורר (באופן שיש בו כדי לחזק את התחושה שמדובר בערעור ולא בכל דבר אחר), ולא מצאתי בהם כל טענה שהיא מסוג הטענות שמצדיקות ביטול פסקי בוררות, אלא אך ורק טענות ערעוריות טהורות. כך, למשל, התיחס עו"ד בן מלך בהרחבה לשאלת פרשת הגבס תוך שהוא מתווכח עם ממצאי הבורר, כך למשל שב והתיחס למוצגים השונים והסכומים שנקבעו ושולמו, וכך טען, כפי שטען קודם לכן בבקשה המתוקנת, כי הבורר אימץ קטעים מתוך סיכומי המשיבה.

עיון במסמכים השונים שהוגשו על ידי הצדדים  (והכוונה לבקשה, לבקשה המתוקנת, לתגובה ונספחיה, כמו גם לסיכומים ונספחיהם), מלמד כי הבורר עשה מלאכה יסודית וזהירה, תוך שהוא מכריע  בסכסוך כפי שהובא לפניו וכפי שנתחם על ידי הצדדים.

הויכוח בין הצדדים כלל בראש ובראשונה טענות בדבר היקף העבודות שבוצעו, ובשלב הראשוני הכריע הבורר בויכוח זה שבין הצדדים. בהמשך, ביקש להשלים את הרכיב הכספי, שהוא תולדה מתחייבת של קביעותיו בנושא החבויות והעובדות השונות, והוא אף טרח והתיחס לעתירות בנושא תיקון פסק הבורר, כפי חובתו.

לא מצאתי שנפל כל פגם שהוא בדרך בה התנהל הבורר. פשיטא, שלא ניתן להכריע בשאלות כספיות כל עוד אין הכרעה בעובדות, ובצדק פיצל הבורר את הדיון, באופן שתחילה הכריע בויכוחים העובדתיים בנושא היקף העבודות ורק אחר כך נפנה להכריע בשאלת המשמעות הכספית של אותה הכרעה עובדתית.

ראוי לציין, שהמבקשת עשתה דין לעצמה ולמעשה משלב מסוים, חדלה מלשתף פעולה עם הבורר. הדברים עולים מפורשות מהחלטת הבורר מיום 17.6.03,  כמפורט בסעיף 2 להחלטה.

המבקשת אף הוסיפה והעלתה בפניותיה לבורר, בהבל פה, טענות כאלה ואחרות בנוגע לקנוניה או דברים דומים, טענות שהיה מוטב לו לא היו מועלות כלל ועיקר והן נטענו כלאחר יד, בלא כל בסיס עובדתי או אחר ויש בעצם העלאתן, באופן בו הועלו, ובמיוחד באופן בו נזנחו בהמשך הדרך, כדי ללמד על דרכה של המבקשת ועל העובדה שהיא מעלה בקלות יתרה, טענות קשות ביותר, בלא שיהיה להן כל עיגון.

אין חולק, לא מצאתי ויכוח בענין זה בסיכומי עו"ד בן מלך, כי יכולת ההתערבות של בית המשפט בפסקי בורר, היא מוגבלת, לאותם נושאים המפורטים בסעיף 24 לחוק הבוררות.

לא על נקלה יתערב בית משפט  בקביעותיו של בורר, וכאמור יש להצביע על התקיימן של נסיבות מאלה הנקובות בסעיף 24 לחוק וכך לא נעשה בהליך שלפני.

כבר ציינתי לעיל יותר מפעם אחת, שלטענת המבקשת, חרג הבורר מסמכותו. על שום מה ולמה טענה כדבר הזה, לא הבנתי עד עתה, וכפי שכבר ציינתי, נראה כי בקשה להעטות על ערעור על קביעות הבורר (ערעור שגם היא מבינה שאין דרך להגישו), טענות מתחום סמכויות הבורר שאין מאחוריהן ולא כלום.

כאמור, פעל הבורר בצורה מסודרת והגיונית, הוא תחם את גדר הסכסוך לשאלות שהועלו לפניו במסגרת כתבי הטענות, בהמשך לאחר הכרעה באותן שאלות, ולאחר שיצאה מתחת ידיו הכרעה חלקית, ביחס לאותן טענות עובדתיות, מינה, כפי סמכותו, את המומחה החשבונאי על מנת שזה יכמת את אותן קביעות עובדתיות לכלל סכומים כספיים.

סיכומם של דברים הוא, שלא נפל כל פגם בפסקו של הבורר. משכך, נדחית הבקשה לביטול פסק הבורר ופסק הבורר מתאשר בזאת.